פלוטקין נ' המרכז לגביית קנסות לשכת הוצל"פ נצרת המרכז

פסק דין

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מירי ברטהולץ מיום 28.1.13, בתיק 2595, לפיה נדחתה בקשת המבקש לשנות החלטה קודמת שנתנה ב-7.01.13, בעניין ההגבלה על רישיון הנהיגה שלו.

2.נגד המבקש מתנהלים 5 תיקי הוצאה לפועל אשר יתרת החוב בהם הינה כ- 700,000 ₪.

המבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ומתוקף הכרזה זו, נפתח למבקש תיק איחוד. בהתאם לצו התשלומים אשר הוטל על המבקש במסגרת תיק האיחוד, הוא אמור לשלם תשלום חודשי בסך של 300 ₪.

3.ביום 7.01.13, התייצב המבקש לדיון לפני כב' הרשמת, במסגרת הליך שנקט נגדו המשיב. בתום שמיעת עמדתו, הטילה כב' הרשמת על המבקש הגבלות כמבוקש, מכוח סעיף 66א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, ביניהן הגבלה לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.

כאן המקום להבהיר, כי המבקש זומן לישיבה מבעוד מועד ובמסגרת הזימון הודע לו אודות מהות ההליך.

4.ביום 24.01.13, הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעיל, לעניין רישיון הנהיגה. כב' הרשמת דחתה את הבקשה והותירה את החלטתה על כנה.

כך כתבה כב' הרשמת: "בדיון שהתקיים לפני החייב נשאל אם יודע על מה הדיון ואישר שכן...בזימון לדיון לפני הטלת ההגבלות...מפורטות...כל ההגבלות שמתבקשת הטלתן...הגבלה על רישיון הנהיגה היא אחת ההגבלות... בקשת המרכז לגביית קנסות נסמכת על קיומם של קנסות תעבורה, קנסות פליליים ופיצויים שנפסקו למתלונן בהליך פלילי, חלוטים, שלא שולמו ועל כך שהליכים אחרים לגבייתם, לא הניבו פרי...אין בה מידע נוסף מעבר לזה המובא לידיעת החייב בזימון לדיון." כב' הרשמת ציינה, כי "המבקש הבהיר בדיון כי אין באפשרותו לשלם מאומה וכי כשימצא עבודה יתחיל לשלם, אולם לא הציג כל מסמך המעיד על כך שהמעביד אמור לספק לו רכב או כי עבודתו מצריכה שימוש ברכב. הדבר גם לא נטען בדיון." כב' הרשמת הוסיפה, כי "סכום חובותיו של החייב בתיקים הנגבים במרכז לגביית קנסות כ-700,000 ₪ ב-5 תיקים, מהם 4 תיקים על פיצוי למתלונן. בגין כך ובשל העובדה כי החייב לא פעל במשך שנים ארוכות לתשלום חובותיו מצאתי לנכון להטיל עליו את כל ההגבלות שהתבקשו." (הדגשה שלי- ס"י).

5.במסגרת הבקשה שלפני, עותר המבקש לבטל את החלטת כב' הרשמת נוכח הפגמים שנפלו, לטענתו, בהליך ובהחלטה עצמה. המבקש טען, כי לא היה מיוצג בעת הדיון בו התקבלה ההחלטה בעניין רישיון הנהיגה, ולא היה מודע למגבלות שהוטלו עליו. לטענתו, אין זה נכון שלא שילם משך שנים את התשלומים שנקבעו לו בתיק האיחוד, שכן על פי ההסכם בינו לבין גרושתו, היא זו שמשלמת את התשלומים. המבקש מציין כי הוא נכה אשר נכותו הרפואית הינה בשיעור 68%, וכעולה מהמסמכים הרפואיים החדשים שצירף לבקשה זו, רישיון הנהיגה ורכב צמוד חיוניים לו בשל מצבו הבריאותי. לטענת המבקש, התקבל לעבודה בתור מכונאי במפעל בקיבוץ רביד וזקוק לרישיון נהיגה כדי שיוכל להגיע לעבודתו וממנה, באמצעות רכב שיקבל ממעסיקו. משכך, יש להעתר לבקשתו.

6.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

דיון:

7.הלכה היא, כי רשם ההוצאה לפועל הוא המופקד על פי החוק על עריכת חקירות יכולת לחייבים. ערכאת הערעור בוחנת את סבירותה הכללית של ההחלטה, ומידת התערבותה בקביעת מהימנות ובקביעות עובדתיות הינה במקרים חריגים בלבד (ד. בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין –גינוסר, מהדורה שישית–2007 עמ' 316-317; בר"ע (י-ם) 306/08 יוסף מרדכי נ' טובה וייס-ארנון (31.03.08)).

לצד ההגבלות אשר יקשו על חייבים וימריצו אותם לשלם את חובותיהם, נקבעו סייגים, אשר מטרתם לאזן בין הרצון שלא לפגוע בהליך הגביה עצמו לבין הרצון לשמור על כבודו של החייב הנכה, ועל צרכיו הבסיסיים, ולמנוע פגיעה קשה ובלתי מידתית בהם (רע"א 5137/11 פלוני נ' עו"ד הכהן וכונס הנכסים הרשמי (לא פורסם (2011)).

8.סעיף 7א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע לעניין הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז, כי מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) לשם גביית החוב.

סעיף 7א לחוק קובע, כדלקמן:

"(ג)שוכנע הרשם...שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גבייתהחוב...ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החובשמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר...ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח לדעת כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:

...

(6)הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם...כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלויבו;...

(ד)לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש ראיותיהם לפני הרשם...; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה אחת או יותר...".

9.לשון החוק מסייגת הטלת הגבלה על חייב וקובעת, כי לא תוטל הגבלה על חייב אלא לאחר שהוזמן לדיון בעניינו, בהזמנה בה צויין כי מבוקש להטיל עליו הגבלה אחת או יותר, ולאחר מכן ניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו ולהגיש ראיותיו לפני הרשם.